מהיזמים לקרנות ההון-סיכון, החממות והאקסלרטורים: קבלו את 10 השחקנים העיקריים של תעשיית הטק הישראלית
כבר יותר מ-25 שנה שתעשיית ההייטק היא הקטר שמושך קדימה את המשק הישראלי – וזה לא מובן מאליו כפי שהתרגלנו לחשוב. ישראל הצעירה והקטנה הצליחה להוליד את אחת מתעשיות הטכנולוגיה המתקדמות ומעוררות ההשראה ביותר בעולם. בכל יום שעובר, התעשייה ממשיכה להצדיק את הכינוי שדבק בנו בזכותה: אומת הסטארט-אפ.
האינקובטור בו צומחות כל חברות הטכנולוגיה הישראליות הוא האקוסיסטם. זהו המקום אליו כולם רוצים להגיע, התחום שנראה הכי זוהר ומלא בהצלחות. אבל כשמסתכלים עליו ברזולוציה גבוהה ונכנסים לעובי הקורה, מבינים שהוא מורכב מגורמים רבים שמנהלים מערכות יחסים מסועפות ומורכבות – גם בהצלחות וגם בכישלונות.
במילים אחרות, ההייטק הישראלי מורכב מאקוסיסטם מגוון של שחקנים שכל אחד מהם הוא חלק חשוב במרקם של התעשיה וכל אחד משפיע על שחקנים אחרים. אז מיהם אותם שחקנים? ומה התפקיד של כל אחד מהם? קבלו את 10 המרכיבים העיקריים של תעשיית ההייטק הישראלית – התעשייה שהופכת רעיון ליוניקורן.
- היזמים
היזמים הם החלק הראשון בשרשרת, אבל מאחוריהם לעתים יש גורמים שונים באקוסיסטם (עליהם נפרט בהמשך) שהופכים את כל העסק להרבה יותר מעגלי מאשר ליניארי.
בנוף ההייטק הישראלי, מדובר לרוב ביזם בודד או קבוצה של יזמים שהם "הפנים של הסטארט-אפ". האופי והיכולות של היזמים יקבעו את רוח החברה, והם אלו שייבחנו על ידי המשקיעים. העובדים הראשונים ילכו לפי "רוח המפקד" של היזם, שתהפוך עם הזמן ל-DNA של הסטארט-אפ. זה יקבע את שיתופי הפעולה של החברה בהמשך הדרך, ואת המוניטין שהיא תצבור. חשוב להדגיש שמעבר לרעיון טוב, היזמים וצוות ההקמה סביבם הם גורם מרכזי מאוד בהצלחה או כישלון של המיזם. שם הכול מתחיל. - האקדמיה וצה"ל (ובעיקר יחידת 8200)
אחד המחוללים הגדולים ביותר של תעשיית ההייטק הוא היחידות הטכנולוגיות של צה"ל והאקדמיה. כאן יזמים לעתיד ואנשי טכנולוגיה נפגשים ומבלים זמן רב ביחד, לומדים את התכנים הרלוונטיים ומתגבשים עוד לפני שהם יוצאים לאזרחות ומקימים יחד חברות. מי שממשיך לאקדמיה יגלה שפיתוחים ומיזמים רבים צמחו במסדרונות המוסד הלימודי. חברות הייטק רבות מבינות זאת ומקימות את משרדיהם בצמוד לאוניברסיטאות כדי לשמור על קשרים הדוקים עם האקדמיה, ולהציע הזדמנויות לסטודנטים בתחילת דרכם. בישראל יש כמה דוגמאות בולטות לכך, כמו למשל פארק ההייטק "גב ים נגב", בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון; ו"גב-ים פארק העברית" (פארק הייטק) בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. דוגמה מוכרת במיוחד להצלחה ישראלית שהחלה באקדמיה היא "מובילאיי", שנמכרה לאינטל בכ-15 מיליארד דולר והחלה את דרכה באוניברסיטה העברית בירושלים. דוגמה נוספת היא הטכניון בחיפה, שנמצא ברשימת 10 המוסדות המובילים את תעשיית ההייטק בעולם. - הסטארט-אפים
היזמים מקימים את הסטארט-אפ (חברת הזנק, בעברית) תוך זמן קצר במטרה לפתח רעיון טכנולוגי למוצר או שירות ייחודיים. היזמים והצוות הראשוני המצומצם סביבם ממלאים תפקידים שונים כדי לחסוך בהוצאות, עד שיש הכנסות או עד לשלב גיוס ההון הראשוני. הסטארט-אפ הוא למעשה המוצר של האקוסיסטם שמעניק לו תמיכה וסביבה להתפתח בו. מדובר בסביבה אכזרית, שבה רוב מוחלט (בין 90% ל-95%) מהמיזמים נכשל. כ-50% מהסטארט-אפים נסגרים כבר בשנה הראשונה להקמתם. מדדי ההצלחה, בכל שלב במחזור החיים של הסטארט-אפים, מיוחסים לרוב לשלב הפיתוח של המוצר או בהתאם לשלב גיוס ההון: פרה-סיד, סיד, ראונד A ועוד – כלומר למידת ההיענות של האקוסיסטם לסטארט-אפ ולהישגים שהוא מציג בכל שלב. - האנג'לים
בשלבים הראשונים של הסטארט-אפ, היזם לרוב יחפש השקעה קטנה יחסית של כמה מיליונים וינסה לפנות למשקיע פרטי עתיר ממון המכונה בתעשייה "אנג'ל" (Angel), מלשון מלאך שפורש את כנפיו על סטארט-אפ ומשקיע מכספו האישי. האנג'ל, לרוב, יעניק מימון לסטארט-אפ בשלב מוקדם (Pre-Seed ו-Seed) בתמורה לבעלות על נתח מהחברה. אנג'לים רבים הם אנשים שעברו את מסלול הסטארט-אפ, בתור יזמים או עובדים בכירים, וביססו את עצמם כבעלי הון וניסיון. חלקם יזמים בנשמתם שמחפשים הרפתקה נוספת, הפעם לא בכובע היזם אלא המשקיע. הם מכירים את כל חלקי האקוסיסטם – מהגופים הרשמיים והקרנות ועד לאנשים עצמם בתעשייה – ויודעים לייעץ ליזמים צעירים כיצד לנווט בג'ונגל של ההון-סיכון. לעתים אנג'לים ישקיעו במיזם כחלק מקבוצה, כדי לפזר את ההשקעה שלהם ולהפחית את הסיכון. השקעה מאנג'ל יכולה להתאים בכל שלב במחזור החיים של הסטארט-אפ, והיא בעיקר מבוססת על מערכת יחסים אישית שמתפתחת עם היזם. יזמים שיקבלו השקעה מאנג'לים, ובנוסף לכך גם ידע וקשרים, ירוויחו משקיע אסטרטגי עם ערך מוסף משמעותי. - רשות החדשנות
תפקיד הרשות הוא לקדם חדשנות וכך לסייע לקידום הצמיחה הכלכלית בישראל. בפועל, הרשות מחזקת את התרבות היזמית בישראל על ידי תמיכה ישירה בסטארט-אפים. כל מיזם רשאי לפנות לרשות לחדשנות, הגוף הממשלתי שמעניק לכל סטארט-אפ מימון ראשוני (בכפוף לכללי הרשות), ופועל תחת משרד המדע והטכנולוגיה כגוף סטטוטורי עצמאי. לרשות עשרה מסלולי תמיכה שונים, מתוכם שניים עיקריים: המסלול הראשון (שבו מושקע רוב תקציב הרשות) מיועד לסטארט-אפים בשלב ה-Seed, שלא גייסו יותר מ-5 מיליון שקלים. המסלול השני הוא מסלול מעבדות לחדשנות טכנולוגית, המיועד לתאגידים (גם גלובליים) שרוצים להקים בישראל מעבדת חדשנות. - האקסלרטורים
תפקידם להאיץ את הצמיחה של סטארט-אפים בפרק זמן מוגבל (Accelerator, מאיץ סטארט-אפים בעברית) – ולתת מסגרת מתאימה.
לאקסלרטור פונים בדרך כלל בשלב ה-Pre-seed, כשליזמים לרוב אין ניסיון קודם בהקמת סטארט-אפ. זהו אחד הצמתים המרכזיים שבהם סטארט-אפים נפגשים אחד עם השני, לומדים לשתף פעולה עם אחרים ושולחים איתותים לעולם בנוגע למה שהם יכולים להציע. לא כל סטארט-אפ מתקבל, אבל אלו שכן – זוכים לליווי, הכשרות והדרכות, ולומדים על אספקטים שונים בעולם היזמות וניהול חברות צעירות. במהלך התקופה באקסלרטור, נחשפים היזמים למנטורים מנוסים המסייעים להתפתחות העסקית והארגונית. הם מכירים חברות ויזמים שעברו תהליך דומה לשלהם, וגם לומדים תכנים מגוונים כמו בניית תוכנית עסקית ואסטרטגיות שיווק ומכירה; גיוס וניהול צוותים; והקמת שותפויות עסקיות. מרבית האקסלרטורים פועלים לפי אותו מודל, ונבדלים בעיקר בסקטורים הטכנולוגיים בהם הם מתמקדים ובזהות המנטורים. תפקיד חשוב של האקסלרטורים הוא להפגיש יזמים בשלבים מאד מוקדמים עם חברות גדולות וענקיות בינלאומיות. בישראל פועלים כ-80 אקסלרטורים של רשויות ממשלתיות, ענקיות טכנולוגיה, קרנות הון-סיכון וגם עמותות, בהם Fusion שהוקם ב-2017 והצמיח 55 חברות (שגייסו במצטבר 120 מיליון דולר) או The Junction, שפעיל מ-2011 והצמיח חברות מוכרות כמו Monday. - החממות הטכנולוגיות
בניגוד לאקסלרטור – שהוא גוף פרטי המציע בישול מהיר במשך ארבעה חודשים – החממה טכנולוגית (Tech Incubator) יכולה להיות פרטית או במימון ממשלתי והיא מעניקה ליווי להשקעות בסטארט-אפים בתוכניות ארוכות יותר של 18 חודשים עד שנתיים. במהלכן היזמים מקבלים מימון, חלל עבודה, ותמיכה וליווי של הפיתוח העסקי והטכנולוגי של הסטארט-אפ. מטרת החממה היא להביא את הסטארט-אפ לבשלות ולתחילת מכירות, או להכין אותו לסבב גיוס מקרנות הון-סיכון. החממות הטכנולוגיות הן צומת נוסף שבו נפגשים סטארט-אפים, בדומה למפגשים שמתקיימים באקסלרטורים – והן מהוות כר פורה לאינטראקציות גם מחוץ לגבולות החממה. כפי שכבר הבנו, בשלבים מוקדמים בחיי הסטארט-אפ יש חשיבות רבה לרשת החברתית ולקשרים של היזמים. חממה מתאימה בעיקר לסטארט-אפים שצריכים תמיכה, מימון ומשאבים באופן יומיומי, או לכאלו שצריכים זמן הבשלה ארוך יחסית, ואקסלרטור מתאים יותר לסטארט-אפ שצריך דחיפה חזקה ומהירה קדימה. בין החממות המובילות בישראל אפשר לציין את Peregrine Incentive, JVP cyber labs ו-MindUP. - קרנות ההון-סיכון
אחרי שלב הגיבוש – של הצוות, של המוצר ושל הסטארט-אפ כולו – בין הגורמים השונים באקוסיטם, מגיע שלב הכסף הגדול. השלב שאחרי החממה או האקסלרטור הוא הפנייה לקרנות ההון-סיכון שהן השחקן המשמעותי ביותר (אחרי היזם) בתעשיית ההייטק. קרן הון-סיכון (Venture Capital או VC בקיצור) היא קרן השקעות פרטית שמגייסת הון מהציבור, כלומר ממשקיעים פרטיים ומוסדיים, ומשקיעה אותו בסטארט-אפים ברמת סיכון המוגדרת גבוהה. הקרנות מגייסות את עיקר המימון לסטארט-אפ בשלבי התפתחותו הקריטיים, במיוחד בסכומים גבוהים של מיליוני דולרים מסבב גיוס A והלאה; כלומר, אחרי שהחברה כבר הציגה הוכחות ראשוניות לפוטנציאל הטמון במוצר או בשירות שלה. מטרת הקרנות היא להניב תשואה עודפת גבוהה עבור המשקיעים, והן פועלות בתחומים מגוונים כמו פינטק, אדטק, סייבר, מסחר מקוון וכו'. הקרנות מקבלות אחוזים מהסטארט-אפים בתמורה להשקעה, מתוך אמונה שהחברות הצעירות ימשיכו לצמוח ולהוסיף ערך, שיבוא לידי ביטוי בעליית שווי האחוזים של הקרן. התרומה של קרנות הון-סיכון לסטארטאפים לא מסתכמת רק במימון, אלא גם ביצירת מכפילי כוח ושימוש בניסיון שנצבר עם סטארט-אפים קודמים. נציגי הקרנות מצטרפים לדירקטוריון החברות, ומשתתפים בתהליך קבלת ההחלטות המהותיות. חלק מהקרנות מסייעות לחברות לגייס עובדים, חושפות את הסטארט-אפים לגורמים נוספים באקוסיסטם ומייצרות חיבורים ושיתופי פעולה. כמו כן הן תורמות מהידע והניסיון שלהן כדי לייעץ לסטארט-אפים איך להתפתח ולגייס בסבבים נוספים. בישראל פועלות יותר מ-370 קרנות הון-סיכון, ובלעדיהן לא הייתה מתפתחת תעשיית ההייטק. - קרנות ההון-סיכון התאגידיות
סוג נוסף של קרן הון-סיכון – שמחברת את עולם ההשקעות הפרטיות לתעשייה – היא קרן שמוגדרת תאגידית (Corporate Venture Capital). טכנית היא משמשת כחברת בת של חברה גדולה או ענקית טכנולוגיה שרוצה להשקיע בסטארט-אפים ולהיות נוכחת בשלב מוקדם יחסית, כחלק מהאקוסיסטם ולא כגורם זר. מבין הקרנות התאגידיות הבולטות בשנים האחרונות ניתן למצוא את אינטל, קוואלקום, גוגל ומיקרוסופט. הן משמשות ככלי השקעה אסטרטגי ולא בהכרח פיננסי. זה מעניק לענקיות הטכנולוגיה יתרון של חדשנות וגישה לטכנולוגיות מתפתחות. ההשקעה של הקרן התאגידית יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק במימון אלא גם במשאבים שיווקיים, לוגיסטיים וטכנולוגיים, במתן שירותים או רישיונות לשימוש בכלים טכנולוגיים. בישראל יש 70 קרנות הון סיכון תאגידיות (ישראליות וזרות). - קרנות פרייבט אקוויטי
בצד השני של האקוסיסטם, כשרמת הסיכון מתחילה לרדת, נמצאות קרנות השקעה פרטיות (Private equity fund). הללו מגייסות כסף ממשקיעים – חלקם מוסדיים כמו בנקים ובתי השקעות, וחלקם פרטיים – ומשקיעות אותו בחברות. ההבדל המרכזי בינן לבין קרנות הון-סיכון היא שקרנות הפרייבט אקוויטי משקיעות סכומי כסף גדולים בדרך כלל במיזמים יחסית בוגרים, ולכן בעלי מכפילי סיכון נמוכים יותר. כלומר, קרנות פרייבט אקוויטי מעדיפות להיכנס לעניינים בסבב גיוס מתקדם, לרוב סבבי C, ומחפשות חברות שעשויות לצמוח עד להנפקה או לאקזיט. - בונוס: השקעות המונים
לפעמים היזם מסיבות כאלה ואחרות מעדיף גיוס מחוץ לאקוסיסטם, באמצעות מימון המונים (Crowd funding). זוהי שיטת מימון חדשה יחסית שנולדה בעידן האינטרנט, ומבוססת על גיוס סכומים קטנים מכמות גדולה של אנשים שאינם בהכרח בעלי הבנה בהשקעות אבל מעוניינים לקחת חלק.ניתן לגייס כך כסף למיזמים חברתיים וגם לפיתוח של מוצרים. על בסיס המודל הזה התפתח מודל השקעות ההמונים (Equity Crowdfunding), כלומר גיוס סכומים נמוכים (ביחס לעולם ההשקעות) מכמות גדולה של משקיעים. בניגוד למימון המונים, כאן המשקיעים לא קונים מוצר או שירות עתידיים אלא מניות או אגרות חוב של החברה. שיטת השקעות ההמונים מתאימה בעיקר ליזמים בתחילת דרכם, עם מעט ניסיון וקשרים, שקשה להם להגיע למשקיעים כבדים ואין להם את הקשרים ואת הידע לנווט בתוך האקוסיסטם בתחילת דרכם.
