מכירים את הסיפורים על משקיעים שזיהו פוטנציאל אדיר בכמה חבר'ה עם כפכפים, והשקיעו ביוניקורן עוד כשהוא היה סייח צעיר? קבלו הצצה לעולם ההזדמנויות המרתק שנקרא הון-סיכון
מה משותף לווטסאפ, גרופון, סנאפצ'ט, טוויטר, שיאומי, גיטהב, ספוטיפיי, דרופוקס, Airbnb וזום? התשובה: כולם סיפורי הצלחה אדירים של עולם ההון-סיכון, הכסף הגדול שדוחף את קטר ההייטק.
ההנפקה של פייסבוק, למשל, הייתה הצלחה גדולה לשתי קרנות שהשקיעו בחברה בתחילת דרכה (סבב A), כשעוד קראו לרשת החברתית TheFacebook. שתי הקרנות, Accel Partners ו-Breyer Capital, השקיעו סכום של 12.7 מיליון דולר תמורת 15% מהחברה של צוקרברג. ב-2012 שווי המניות של Accel עמד על כ-9 מיליארד דולר. במקרה של ווטסאפ, קרן סקויה הפכה השקעה של 60 מיליון דולר ל-3 מיליארד דולר כאשר האפליקציה נמכרה לפייסבוק ב-2014.
בישראל פועלות קרנות השקעה בתחומים שונים, הבולטות שבהן אלה קרנות ההון-סיכון, שמתדלקות בכסף הגדול את קטר ההייטק שדוחף את כל הכלכלה קדימה.
קרן פיטנגו, למשל, הוקמה ב-1993 והשקיעה מאז סכום מצטבר של יותר מ-1.5 מיליארד דולר בכ-200 חברות. קרן הון-סיכון מוכרת נוספת היא JVP שהוקמה ומנוהלת על ידי חבר הכנסת לשעבר, אראל מרגלית. הקרן מנהלת יותר מ-1.4 מיליארד דולר, המושקעים ביותר מ- 40 חברות. ב-2012, הייתה JVP אחת מעשר קרנות ההון-סיכון הטובות בעולם מבחינת שיעור החזר למשקיעים.
מה זה בכלל קרן הון-סיכון?
קרנות הון-סיכון (VC) הן מקור המימון העיקרי עבור סטארט-אפים בשלבי ה-Early Stage (שלבי גיוס ההון הראשונים ) וגם בשלבים מאוחרים יותר במחזור החיים של הסטארט-אפ. בפועל מדובר בקרן השקעות פרטית שמגייסת הון ממשקיעים ומשקיעה אותו בסטארט-אפים; השקעה הנחשבת ברמת סיכון גבוהה. הקרנות מגוונות ומתמחות בתחומים שונים בסקטור הטכנולוגיה כמו פינטק, אדטק, סייבר, מסחר מקוון וכו'. בנוסף, קרנות ההון-סיכון מייעצות לסטארט-אפים, שותפות לקבלת החלטות בדירקטוריון ומסייעות לגייס עובדים והון נוסף בסבבים נוספים.
ללא קרנות ההון-סיכון כנראה שתעשיית ההייטק לא הייתה מתפתחת, או לפחות לא צומחת במהירות רבה. קרנות ההון-סיכון מפזרות את כספי המשקיעים לפי מדיניות השקעה ידועה מראש. אורך חיי הקרנות הוא כ-7-10 שנים ולעיתים גם יותר.
קרנות ההון-סיכון התאגידיות הן זרוע השקעות של חברות גדולות וענקיות טכנולוגיה ומשמשות להזרמת כסף לסטארט-אפים ומיזמים צעירים. קרנות תאגידיות כאלה פועלות בשירות אינטל, קוואלקום, גוגל, מיקרוסופט אבל גם חברות מזון, בנקים ועוד. הן מעניקות לחברות-האם גישה לטכנולוגיות חדשות ודריסת רגל בשווקים חדשים עבורן.
סוג נוסף היא קרן הון-סיכון ממשלתית, שנתמכת בצורה מסוימת על-ידי המדינה. לאחרונה פורסם שקרן הון-סיכון ממשלתית ישראלית תשקיע בסטארט-אפים במסגרת תכנית לקידום יזמות של חוקרים באקדמיה ובמכוני מחקר. המטרה היא לקדם את מאות הפטנטים (יותר מ-90%) שנזנחו באקדמיה בשל היעדר הכוונה ומימון.
בנוסף קיימת גם קרן של קרנות (Fund of Funds), שההשקעה בה היא השקעה בכמה קרנות הון-סיכון קיימות במקביל וגם קרנות השקעה פרטיות (Private Equity) שמשקיעות בחברות בוגרות מאוד, לרוב בשלב שלפני ההנפקה או האקזיט.
בישראל פועלות כ-240 קרנות הון-סיכון ישראליות, כ-140 קרנות הון-סיכון גלובליות ו-79 קרנות הון סיכון תאגידיות. סך הכול, כ-460 קרנות הון סיכון המשקיעות בסטארט-אפים.
מה החשיבות של קרנות ההון-סיכון לסקטור הטכנולוגיה?
הקרנות הן צינור הדלק של התעשייה. הכסף של ההון-סיכון מניע את האקוסיסטם הפיננסי של ההייטק ובעיקר דוחף קדימה בעוצמה את הסטארט-אפים הצעירים. הקרנות משקיעות בחברות חדשניות בשלבים מוקדמים, לא פעם עם סיכון ממשי לאי-החזר של ההשקעה. כפיצוי לסיכון הגבוה הקרנות לוקחות חלק פעיל בניהול הסטארט-אפים וכמו שכל משקיע יודע: כלל האצבע בהשקעות הוא שככל שהסיכון גבוה יותר, כך הסיכוי לרווח עולה.
לפי דוח של IVC ומיתר מ-2021,יש כ-9,500 חברות הייטק הפועלות בישראל. גיוסי ההון בשנה החולפת הגיעו לשיא של 25.6 מיליארד דולר ב-773 עסקאות, עלייה של 146% מגיוסי השנה שקדמה לה.
ומה כל כך טוב בקרנות הון-סיכון עבור משקיעים?
במילה אחת: הזדמנות.
קרנות ההון-סיכון למעשה קיימות תודות לכללים המחמירים והמגבילים של שוק ההון. ליזם עם רעיון פורץ דרך או טכנולוגיה חדשנית אין בעצם גוף אחר שהוא יכול לפנות אליו כדי לגייס את ההון הדרוש. הכסף בהון-סיכון הוא לא לטווח ארוך. הרעיון הוא להשקיע בתשתית של החברה עד שהיא תוכל לגדול ולצבור מספיק אמינות כדי שניתן יהיה למכור אותה או להנפיק אותה בבורסה – ורק אז המימון יספק לה נזילות.
השקעה בשלבים מוקדמים מאפשרת רכישה של נתח גדול יותר בחברות בסכומים נמוכים ביחס להנפקה, וסיכוי לתשואה בתחום שאינו נגיש לרוב הציבור הרחב.
הקרנות מביאות ניסיון מגוון, אנליסטים מיומנים ומנוסים ומציעות ניתוח עומק ובדיקות היתכנות שאומדות את פוטנציאל השוק הטכנולוגי והעסקי של חברות צעירות.אחד הכלים שיש בידי קרנות ההון-סיכון, שמגבירים את אמון המשקיעים ומסייעים לנתח סטארט-אפים, הן בדיקות נאותות ברמה הכי גבוהה שאפשר.
מה זה בדיקת נאותות, ואיך עושים אותה נכון?
כשיזמים נותנים את הפיץ' שלהם בפני אנשי הקרנות, הם מבליטים את היתרונות שלהם ושל הסטארט-אפ. בדיקת הנאותות נועדה לגלות את כל השאר. למעשה, זה מחקר שנועד להעריך את רמת הסיכון בעסקה מסוימת ובמקרה של קרנות הון-סיכון – לבחון לעומק את סיכוייו של סטארט-אפ להצליח ולהניב תשואה על ההשקעה. בדיקת הנאותות כוללת ניתוח היסטורי, משפטי, עסקי, חשבונאי, פיננסי, שיווקי וכל תחום רלוונטי אחר עבור משקיעים פוטנציאליים. למשל, בדיקת הנאותות תכלול ניתוח של המוצר או השירות שחברה מפתחת, ניתוח של הצורך שהם רוצים לענות עליו, בדיקה של יתרונות הסטארט-אפ מול המתחרים בשוק, בחינה של שלבי הפיתוח, בדיקה משפטית של הפטנט וכו'. בסופו של דבר הכל מזוקק למסקנה אחת – האם כדאי להשקיע בסטארט-אפ או לא.
איך הקרנות בוחרות באילו סטארט-אפים להשקיע?
הסינון הראשוני מתבצע בהתאם למיקוד של הקרן, בהתאם למדיניות ההשקעה הקבועה שלה. לדוגמה, קרנות שמשקיעות בסטארט-אפים המפתחים פתרונות מבוססי בינה מלאכותית (AI) וביג דאטה או קרנות שמתמקדות בפיתוחים בעולם הרכב או הבית החכם.
שיקול מרכזי נוסף היא בדיקת הנאותות ובדיקות ההיתכנות שמבצעות הקרנות. כך, כאמור, הן מעריכות לאילו סטראט-אפים יש סיכוי גבוה להמשיך לגייס כסף בסבבים נוספים ובוחרות להשקיע באותם סטארטאפים.
