נדל"ן, בורסה או הון-סיכון: איפה תשימו את הכסף שלכם?

ישראלים נוטים להתלבט בין רכישת נכס מניב, להתמקד במניות ואג"ח או בכלל לקפוץ על קטר ההייטק ולהשקיע בסטארט-אפים. איך מחליטים? זה תלוי בלא-מעט גורמים, וגם באופי שלכם

לא משנה אם אתם חוסכים כמה מאות שקלים בחודש, ירשתם סכום גדול או שאתם משקיעים כבדים – כולם שואלים את אותה השאלה: איפה כדאי לשים את הכסף?
שלושת האפיקים המרכזיים להשקעה הם נדל"ן, שוק ההון (מניות, אג"ח) והון-סיכון (השקעה בסטארט-אפים החל משלבים מוקדמים, עוד לפני ההנפקה בבורסה). יש הבדלים מהותיים בין שלושת סוגי ההשקעה. הם באים לידי ביטוי ברמות סיכון; בפוטנציאל ואופק ההשקעה; בהיקף ומשך ההשקעה; ויש גם הבדלים במיסוי ובנזילות – פרמטרים שזוכים ליחס שונה בהתאם לאופי ולהעדפות האישיות של כל משקיע. אז איך בוחרים?

אופציה א': שוק ההון
הדעה הרווחת בציבור היא שהבורסה היא רכבת הרים, אבל ההיסטוריה מוכיחה שבטווח הארוך של שנים קדימה, שוק המניות נוטה לתקן ירידות שערים ולצמוח עוד ועוד. כך שלא מדובר ברכבת הרים, אלא בנסיעה תלולה כלפי מעלה עבור מי שמשקיע לאורך עשורים.
העשור האחרון היה טוב מאוד עבור משקיעים בשוק ההון. מאז המשבר הכלכלי של 2008, מדד ת"א 125 עלה בכ-300%, ומדד S&P500 עלה בכ-400% באותה תקופה. ב-2021 טיפס מדד ת"א 35 ב-30.1% ומעבר לים התמונה דומה: מדד S&P500 טיפס ב-27% ומדד הנאסד"ק סיים את השנה עם עלייה של 21.4%. 

אז איפה הסיכון? בשוק ההון הוא טמון בעיקר באפיקים ספקולטיביים כמו מסחר בסחורות ובהשקעה בטווחים קצרים. למשל, בשנת 2020 מדד ת"א 35 רשם ירידה של 11%. כשמשקיעים לטווח ארוך, ברוב המקרים אחרי ירידת שערים מגיע מתישהו התיקון ועליות השערים , אבל בטווח קצר אין אפשרות ליהנות מתיקון השוק.

כמה קל לצאת מההשקעה? אחד השיקולים המרכזיים בבחירת אפיק השקעה הוא טווח ההשקעה והקלות בה ניתן לצאת ממנה, או במילים אחרות: עד כמה ההשקעה שלנו נזילה?
ההשקעה הנזילה ביותר מבין שלושת האפיקים היא בבורסה. מניות, אגרות חוב, מט"ח וסחורות אפשר לקנות ולמכור מיד. עסקאות גדולות במיוחד עשויות לצאת לפועל בעיכוב של כמה שעות. קרנות נאמנות נסחרות לרוב פעם ביום (במקרים חריגים פעמיים ביום). וכמובן שהמסחר תלוי בשעות הפעילות של הבורסה (ימי עסקים בלבד, מהבוקר עד אחר-הצהריים).

כמה צריך כדי להיכנס? השקעה בשוק ההון לא דורשת הון רב. במסחר עצמאי דרך אפליקציה ניתן לקנות ולמכור ניירות ערך בסכומים גבוהים ונמוכים. תיק השקעות מנוהל מתחיל כיום בישראל בכ-50,000 שקלים.

אופציה ב': הון-סיכון

עבור מרבית הציבור הרחב, עולם ההון-סיכון לא היה זמין עד לאחרונה ונחשב להזדמנות השמורה למשקיעים כבדים, מוסדיים ותאגידים שטומנת בחובה סיכון גבוה (כפי שמרמז השם "הון-סיכון") ופוטנציאל גבוה לתשואה. זה עולם של הרבה התחלות חדשות, וגם הרבה אכזבות וריגושים – השלב שבו חלומות של יזמים הופכים לטכנולוגיות וסטארט-אפים נולדים.
ב-2021 גייסו סטארט-אפים בישראל 25.6 מיליארד דולר (ב-773 סבבי גיוס) – זינוק של כ-150% לעומת 2020. 2021 הייתה שנה יוצאת דופן גם באקזיטים עם 75 הנפקות, 23 מהם בוול-סטריט".

אז איפה הסיכון? עצם ההשקעה באפיק הזה הוא בסיכון גבוה (כפי שרומז שמו). אין ערבויות ולא מעט חברות, שלא מקבלות השקעות מקרנות הון-סיכון בשלב מוקדם נסגרות בהמוניהן. אבל יש דרכים לצמצם את הסיכון כמו למשל השקעה לצד קרנות ההון-סיכון, שנוטות להיכנס בכמה סבבים; למשל, אם קרן הון סיכון משקיעה סיד, היא תשאף להיכנס גם בסבב A ואולי גם B. בנוסף, אפשר להקטין את הסיכון על ידי מימוש האחזקות בין סבבי הגיוס.
מקור נוסף להון בשלב מוקדם מאוד הוא ממשקיעים עשירים פרטיים המכונים "אנג'לים". בממוצע אנג'ל ישקיע כ-3-6 מיליון דולרים וללא גיוסי המשך הסיכוי לרשום תשואה או החזר להשקעה הולך ויורד.

כמה קל לצאת מההשקעה? בקרנות הון-סיכון ההשקעה היא פחות נזילה לעומת שוק ההון. אורך חייה של קרן הון-סיכון ממוצעת הוא 7-10 שנים (עם אפשרות להארכה במידה והמשקיעים מסכימים). עד לשנים האחרונות, היה נהוג לסגור את הכסף עד שהקרן מגיעה לסוף חייה או כל כמה שנים, בהסכמה מראש. כיום המודל הזה עומד בפני שינוי דרמטי וכבר יש קרנות גדולות (כמו סקויה) שהשיקו קרן נזילה ללא תאריך סיום. בישראל פרק הזמן הממוצע בין סבבי גיוס הוא כ-24 חודשים (כשנתיים). חברת peak היא הראשונה בישראל ובעולם שפיתחה מודל המאפשר לצאת בין סבבי גיוס ולממש את האחזקות בזמן ממוצע של 24 חודשים.

כמה צריך כדי להיכנס? (הון התחלתי/השקעה מינימלית): עד לאחרונה השקעה בקרן הון-סיכון התאפשרה למשקיעים כבדים וקרנון הון-סיכון בסכומים שמתחילים ב-200,000 שקלים, כיום peak מאפשרת לראשונה להשקיע בסכום מינימלי של 10,000 דולרים.

אופציה ג': נדל"ן

קניית דירה נתפסת כהשקעה בטוחה, אבל כהשקעה היא לא תמיד המשתלמת ביותר או מתאימה לאופי ולצורכי המשקיע, ובטוח שלא מיועדת לכל אחד.
ב-2021 נרשמו בישראל מכירת שיא של 151 אלף דירות, גידול של 40% לעומת 2020 ועלייה של 27% מהשיא הקודם שנרשם ב-2015. בשנה החולפת, מחירי הדירות טיפסו ב-11.3%. בטווח הארוך אפשר לראות שמאז המשבר הכלכלי של 2008, מחירי הדירות בישראל הכפילו את עצמם וקפצו ב-214%.

אז איפה הסיכון? בנדל"ן הוא טמון בעיקר בהשקעות ספקלוטיביות. משקיעי נדל"ן אוהבים מדינות מתפתחות או כאלה עם משק שצומח במהירות אבל שם גם טמון יותר סיכון – אם זה בשל שינויים ברגולציה או בשל שינויים בכלכלה. משקיעים ישראלים שעיניהם השקיפו לעבר שוק הדיור הסיני נאלצו לראות בשנה שעברה את חברת "אוורגרנד" הסינית, אחת מחברות הבנייה הגדולות ביותר בעולם, קורסת ומעמידה את כל שוק הנדל"ן הסיני בסכנה.

כמה קל לצאת מההשקעה? בנדל"ן אין טווח השקעה מוגדר. לפי נתוני הלמ"ס, דירות חדשות עומדות בישראל "על המדף" כ-10 חודשים ודירות יד-שנייה כ-30 חודשים. זה אומר שמימוש ההשקעה יכול לקחת זמן רב והיא אינה נחשבת השקעה נזילה במיוחד. אם מתעקשים על מחיר, זה יכול לקחת גם כמה שנים למכור נכס, ואסור לשכוח שחלק מהרווחים עוברים לתיווך. 

כמה צריך כדי להיכנס? (הון התחלתי/השקעה מינימלית): לעומת השקעה בבורסה, רכישת נכס מחייבת השקעה של הון עצמי רב יחסית. ברכישת דירה להשקעה ניתן לקבל משכנתה בסכום שלא עולה על מחצית משווי הנכס.

אז מה מתאים למי?

ההחלטה איפה לשים את הכסף היא כבדת משקל ואין להמעיט בחשיבותה. כל אפיק מתאים למשקיעים עם אופי שונה ויש, כאמור, גורמים רבים שיכולים להטות את ההחלטה איפה כדאי להשקיע.
מחקר שנערך לאחרונה ב–NEBR (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב) בחן את התשואות ב-16 כלכלות מפותחות משנת 1870, וגילה שבטווח הארוך מאוד (של יותר מ- 150 שנה) השקעה בנדל"ן למגורים היא רווחית מעט יותר מהשקעה במניות. לפי המחקר, תחום ההון סיכון הניב את התשואות הגבוהות ביותר מכל סוגי הנכסים בשלוש השנים האחרונות, ושהוא השתווה לעליות בשוקי המניות ובהשקעות פרטיות בעשור האחרון.
בקווים כלליים, שוק ההון מיועד למי שרוצה להשקיע סכומים קטנים כגדולים ולשמור על נזילות. עדיף להשקיע בו בטווח הארוך אבל אפשר לממש ולקחת את הכסף בכל רגע (בשעות המסחר כמובן).
נדל"ן הרבה פחות נזיל ומיועד למי שבכיסם סכומים גדולים. זאת השקעה שמעניקה ביטחון רב, אבל לא בהכרח בעלת פוטנציאל התשואה הטוב ביותר. מועדפת בעיקר על שונאי-סיכון שלא מחפשים תשואה גבוהה במיוחד בזמן קצר.
אופי המשקיעים בקרנות הון-סיכון השתנה דרמטית בשנים האחרונות, אבל זה עדיין ממש לא מיועד לכולם, בעיקר לחובבי-סיכון בהשקעות (אבל לא-מוגזם) שמחפשים למנף ולחדש את הפורטפוליו עם אפשרויות חדשות.