קרנות הון-סיכון (VC) הן מקור המימון העיקרי עבור סטארט-אפים בשלבי ה-Early Stage (שלבי גיוס ההון הראשונים ) וגם בשלבים מאוחרים יותר במחזור החיים של הסטארט-אפ. בפועל מדובר בקרן השקעות פרטית שמגייסת הון ממשקיעים ומשקיעה אותו בסטארט-אפים; השקעה הנחשבת ברמת סיכון גבוהה.
ללא קרנות ההון-סיכון כנראה שתעשיית ההייטק לא הייתה מתפתחת, או לפחות לא צומחת במהירות רבה. קרנות הון סיכון פועלות במגוון תחומים בסקטור הטכנולוגיה כמו FinTech, AdTech, Cyber, IoT וכו'. הקרנות מקבלות אחוזים מהסטארט-אפים בתמורה להשקעה, מתוך אמונה שהחברות הצעירות ימשיכו לצמוח ולהוסיף ערך, שיבוא לידי ביטוי בעליית שווי האחוזים של הקרן. התרומה של קרנות הון-סיכון לסטארט-אפים לא מסתכמת רק במימון, אלא גם בליווי וקבלת החלטות משותפת. נציגי הקרנות מצטרפים במקרים רבים לדירקטוריון החברות, לוקחים חלק פעיל בתהליך קבלת החלטות מהותיות ומסייעים להוביל את הסטארט-אפ קדימה. קרנות הון-סיכון יכולות גם לסייע ליזמים למצוא עובדים איכותיים, לייעץ להם כיצד להתפתח מבחינה עסקית, להעניק מהידע והניסיון האישי והמקצועי ומסייעים לאתר משקיעים נוספים בסבבי הגיוס הבאים של הסטארט-אפ.
Pre-Seed (פרה-סיד): השלב המוקדם ביותר בגיוס כסף לסטארט-אפ נקרא Pre-Seed, עוד לפני גיוס ההון הראשוני. זה השלב הראשון במחזור החיים של הסטארט-אפ, כשיש רעיון מגובש ללא פיתוח של מוצר או שירות; כל העובדים הם בדרך כלל היזמים; וההיתכנות הכלכלית עדין בתהליכי בנייה ואפיון.
ההון שמגויס בשלב הזה הוא בסכומים נמוכים (לרוב עד מיליון דולר) ומגיע במרבית המקרים מהמייסדים, בני משפחה או אנשי עסקים עם היכרות אישית; לעתים גם מאקסלרטורים; או באמצעות גיוס המונים. חשוב לזכור שבשלב הזה לסטארט-אפ אין יותר מדי הוצאות, והכסף שמגויס הוא עבור הוצאות ראשוניות והתפתחות עסקית, כמו למשל רישום פטנט, הוצאות משפטיות והוצאות שיווק בסיסיות.
Seed (סיד): שלב זה הוא בסיכון גבוה מאוד עבור משקיעים. למרות שהרעיון קורם עור וגידים, יש תוכנית עסקית ופיתוח של מוצר או שירות, גויסו מעט עובדים והמודל העסקי רומז להיתכנות להכנסות ראשונות. אלה הם רגעיו הראשונים האמיתיים של הסטארט-אפ בעולם העסקי. ההון בשלב הזה יגיע בעיקר מקרנות הון-סיכון או משקיעים פרטיים (אנג'לים). סכום הגיוס הממוצע בשלב הזה הוא כ-3-6 מיליון דולרים, תמורתם קונים המשקיעים אחוזי בעלות משמעותיים בחברה. כבר אמרנו: כגודל הסיכון, כך גודל הסיכוי.
סבב A: זהו הגיוס המשמעותי הראשון. בשלב הזה כבר יש פיילוט או גרסת בטא למוצר, מתחילות מכירות, והחברה צומחת במהירות. כעת יש צורך בהון אמיתי, שמגיע לרוב מקרנות הון-סיכון. סכומי הכסף הגדולים שמגויסים משמשים לשדרוג כל חלקי החברה, למשל: פיתוח או הגדלת מערך השיווק.
ממוצע סכום הגיוס בשלב הזה עומד על 15-20 מיליון דולרים. רוב ההשקעות בשלב הזה מגיעות מקרנות הון-סיכון, שמצפות להתקדמות משמעותית והגעה לשלב ה-POC (Proof Of Concept). בתמורה לכסף, גם כאן, הן קונות אחוזים ניכרים מהחברה.
סבב B: לשלב הגיוס הזה מגיעים רק כשהסטארט-אפ כבר הציג למשקיעים עמידה ביעדים, כמו לקוחות משלמים והכנסות משמעותיות. זהו סבב גיוס מתקדם שבו השקעה חוזרת של קרנות ההון סיכון והמשקיעים שמביעים אמון גבוה ביזמים. בסיום סבב זה, החברה צריכה להפגין צמיחה בקצב גבוה.
ההון המגויס מתחיל בכמה מיליוני דולרים בודדים ועשוי להגיע לעשרות מיליוני דולרים. בשלב הזה ניתן לראות על ספסל המשקיעים, לצד קרנות ההון-סיכון המסורתיות, גם קרנות תאגידיות של חברות-ענק שמחפשות טכנולוגיות חדשניות או דריסת רגל בשווקים נוספים.
סבב C: זה סבב שמעיד על בשלות החברה והמוצר, כשהסטארט-אפ כבר לא נחשב למיזם אלא לחברת טק של ממש. כעת החברה צריכה לגייס הון כדי להמשיך את הפיתוח, להרחיב את השירותים, ולהגדיל את ההכנסות ואת הנוכחות שלה בשוק ובשווקים נוספים. בדיוק כמו בסבב הקודם, מטרת הגיוס היא להזרים מזומנים רבים כדי לצמוח במהירות.
IPO – הנפקה או אקזיט: זה השלב אחרי סבבי הגיוס, שבו החברה מקצה מניות עבור הציבור הרחב ומתחילה להיסחר בבורסה, או נמכרת לחברה גדולה יותר. מתוך אלפי המיזמים שקמים מדי שנה, רק כמה עשרות חברות מגיעות להנפקה. לשם המחשה: ב-2021 הצטרפו לבורסה בתל אביב 55 חברות הייטק ו-22 חברות ישראליות הצטרפו אשתקד לוול-סטריט.
סטארט-אפ, מגייס כספים ממשקיעים וקרנות הון סיכון במספר סבבי גיוס, עד שלב ההנפקה המיוחל. משך הזמן הזה יכול לנוע בין-7 ל- 10 שנים. המודל של peak מאפשר השקעה בסטארט-אפים, מבלי להמתין לשלב ההנפקה (האקזיט). היציאה (מימוש האחזקות) מתבצע בין סבבי גיוס, כאשר משך הזמן הממוצע בין הסבבים עומד על 24 חודשים.
* האפשרות למימוש ההשקעה הינה אופציה של קרן הון הסיכון, ואין ודאות או התחייבות כי המשקיע יוכל לממש את השקעתו.
הסטארט-אפים הנבחרים עוברים תהליך בדיקת נאותות (Due Diligence) על ידי קרנות ההון סיכון המובילות בשוק. בדיקת הנאותות, היא מחקר שנועד להעריך את רמת הסיכון בעסקה מסוימת ובמקרה של קרנות הון-סיכון – לבחון לעומק את סיכוייו של סטארט-אפ להצליח ולהניב תשואה על ההשקעה. בדיקת הנאותות כוללת ניתוח היסטורי, משפטי, עסקי, חשבונאי, פיננסי, שיווקי וכל תחום רלוונטי אחר עבור משקיעים פוטנציאליים. בדיקת הנאותות תכלול למשל ניתוח של המוצר או השירות שחברה מפתחת, ניתוח של הצורך שהם רוצים לענות עליו, בדיקה של יתרונות הסטארט-אפ מול המתחרים בשוק, בחינה של שלבי הפיתוח, בדיקה משפטית של הפטנט וכו'. בסופו של דבר הכל מזוקק למסקנה אחת – האם כדאי להשקיע בסטארט-אפ או לא.
רק חברות שמושקעות על ידי קרנות ההון סיכון נמצאות בתיקי ההשקעות של peak. בנוסף, אנו ב – peak מחזיקים ועדת השקעות פנימית אשר מקיימת בדיקה נוספת על ידי צוות החברה, הכוללת מומחים בתחום הפיננסים.
לא ניתן לבחור את הסטארט-אפים.. החברות נבחרות על ידי ועדת ההשקעות שלנו ב- peak, שאחראית לפיזור ההשקעה בין מספר סטארט-אפים, לצד קרנות ההון סיכון. הפיזור בין החברות מקטין את הסיכון (אך לא מעלים אותו לגמרי).
מהרגע שבו הפכת למשקיע, תקבל עדכון על כל תנועה של הכסף – איזה סכום הושקע בכל סטארט-אפ ולאיזה קרן הון סיכון. מדי חצי שנה, תקבל דוח מרוכז על הביצועים של הכסף.
מדובר בהשקעה בסיכון גבוה ולכן כמו השקעה בנדל"ן, בבורסה או בכל השקעה אחרת גם כאן הסיכון הוא איבוד ההשקעה. אנו נוקטים בצעדים פרואקטיבים על מנת לוודא כי משקיעים שהחליטו להצטרף יודעים זאת ומשקיעים כסף פנוי. המודל הוא בעל מספר מנגנונים ייחודיים ומבטא חשיבה חדשנית על מנת להקטין את הסיכון מתוך הבנה שמדובר בכספו של ציבור הרחב.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם