כ-9,000 סטארט-אפים ישראלים בתחומים שונים ומגוונים מתחרים כיום על כספי המשקיעים. אז מה סוד הקסם של תעשיית הסייבר, הפינטק והבינה המלאכותית ולמה דווקא הם בולטים? סקירה מיוחדת
בעיתונות העולמית עוסקים כבר יותר מעשור בפלא שנקרא "ההייטק הישראלי", וזה לא רק כותרות. הנתונים מגבים את הטענה: ב-2021 נשבר שיא גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים והגיע ל-27 מיליארד דולר, הרבה בזכות כסף שזרם לתעשייה מקרנות הון-סיכון גלובליות. לשם המחשה: שלוש הקרנות הזרות הגדולות בישראל (סופטבנק, טייגר גלובל ואינסייט) הזרימו יותר משליש מסך ההשקעות בשנה שעברה.
לפי ההערכות, יותר מ-9,000 סטארט-אפים ישראלים מתחרים כיום על כספי המשקיעים, שמנותבים ברובם לתעשייה דרך קרנות ההון-סיכון; אלה מעריכות את סיכויי ההצלחה של כל סטארט-אפ ודוחפות את חלקם לגדול ולהתפתח. באופן טבעי, מתוך כל המבחר העצום של חברות וטכנולוגיות צעירות בישראל, בולטים כמה ורטיקלים חמים שמושכים אליהם תשומת לב רבה ממשקיעים וקרנות: הסייבר, הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) והבינה המלאכותית (AI) הכוללת בתוכה גם את כל נושא למידת המכונה (ML) הם שלושה תחומים חמים בכל העולם וגם בישראל.
מבין שלושת התחומים, תחום הסייבר הוא התחום בו לישראל יש את היתרון המובהק ביותר, אבל אפשר להרגיש את הפופולריות של שני התחומים האחרים באקוסיסטם המקומי של ההייטק.
סייבר: נהנה מהמוניטין של המודיעין הישראלי
בשנה האחרונה הסייבר הישראלי הגיע לכותרות הראשיות ברחבי העולם, חלקן היו חיוביות וחלקן שליליות, אבל אין עוררין שישראל היא מעצמה בתחום הסייבר. בישראל קמו כמה מחברות הענק הבולטות והמשפיעות בעולם בתחומן. לא לחינם המודיעין הישראלי נהנה ממוניטין רב. היחידות הטכנולוגיות מצמיחות יזמים רבים, שלומדים גם פרקטיקות וכישורים טכנולוגיים, גם מפתחים כלים חדשניים וגם מתגבשים הרעיונות והחברויות שיהפכו בהמשך לחברות סטארט-אפ. צעירים ישראלים רבים נכנסים לעולם הטכנולוגיה והסייבר בפרט במהלך שירותם הצבאי.
לא חסרות דוגמאות לחברות סייבר ענקיות שנולדו בצה"ל. הבולטת מכולן היא כנראה צ'ק פוינט, שנסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של כ-16 מיליארד דולר ומעסיקה כ-2,500 עובדים בישראל, בהם מאות בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל. שני המייסדים, גיל שוויד ושלמה קרמר, שירתו ביחידת 8200 של חיל המודיעין והמייסד השלישי מוריס נכט בוגר תוכנית תלפיות.
חברת ענק נוספת שנסחרת בנאסד"ק היא פאלו אלטו, של ניר צוק, שגם כן שירת ב-8200 ונסחרת לפי שווי שוק של כ-50 מיליארד דולר. בראש הרשימה תמצאו גם חברות סייבר כמו סנטרה (Sentra) של אסף כוחן, מפקד 8200 היוצא, שגייסה לאחרונה 23 מיליון דולר בסיבוב סיד וחברת סניק, שפיתחה מערכת שמאתרת ליקויי אבטחה שהוקמה על ידי גיא פודחרני, דני גרנדר ואסף חפץ – שלושתם יוצאי יחידת 8200.
ב-2021 הושקעו בסטארט-אפים בתחום הסייבר 6.6 מיליארד דולר, והגיחו לאוויר העולם 9 חדי-קרן ישראלים חדשים בתחום הסייבר (בהשוואה לחמישה חדי-קרן ב-2020) בהם :Aqua Security, Orca Security ו-Wiz.
חברות הסייבר זוכות לפופולריות לא רק בשל המוניטין הישראלי והתגברות האיומים במרחב הקיברנטי, אלא גם בזכות המעבר למודל של עבודה היברידית בתקופת הקורונה. בשנתיים האחרונות גבר הצורך בפתרונות אבטחה גם בסקטורים מסורתיים כמו פיננסים וביטחון, שלא דמיינו שיאלצו לעבור במהירות לעבודה מרחוק. מגמה שלפי הערכות של רבים רק תגבר ותהפוך לסטנדרטית בשוק העבודה.
פינטק: זה הזמן להיפרד מהעולם הישן
2021 הייתה שנה משמעותית לתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית). כאמור, הקורונה האיצה פיתוחים טכנולוגיים בסקטור הפיננסי ונתנה רוח גבית לטכנולוגיות של תשלום מרחוק, העברות כספים, בנקאות פתוחה, הלוואות, ביטוחים, תשלומים וסליקה, מסחר בבורסה ועד מטבעות וירטואליים.
המגמה היא עולמית: ב-2021 הושקעו 210 מיליארד דולר ביותר מ-5,600 עסקאות בתחום הפינטק, לעומת 125 מיליארד דולר בלבד ב-2020.הפינטק מאתגר את השירותים הפיננסיים המסורתיים הקיימים בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת ומשנה את חיינו לעתים קרובות יותר מבעבר. תחום הפינטק בולט בישראל, בדומה לשאר העולם, והרבה מהחברות הישראליות פועלות דווקא בארה"ב שם הרגולציה מקלה יותר. ישראל היא שוק קטן עבור מאות חברות הפינטק שצצו פה וגם הרגולציה בישראל קפדנית מאוד בתחום הפיננסי, ומתחלקת בין כמה רגולטורים. אין ספק שתחום הפינטק צפוי עוד לצמוח ולגדול. במדינות מתפתחות הוא מגשר על פערים חברתיים וכלכליים שנוצרו במשך שנים ובעולם המערבי הוא מצית את פתיל החדשנות בקרב גופים מוסדיים גדולים. כולנו צועדים לעבר עולם פיננסי חדש שעתיד לגלגל כ-324 מיליארד דולר ב-2026. התכונה הישראלית להגיב מהר ולהתמודד עם שינויים מאפיינת אותנו בהרבה תחומים ובכל מה שקשור לחדשנות בגופים מוסדיים ותיקים – שלרוב מתנגדים לשינויים מהירים – היא מה שאפשרה לחברות הישראליות לבלוט.
בין העסקאות הגדולות אפשר לציין את המובילה בשווי בישראל, חברת הפינטק ראפיד (Rapyd), שלפי הדיווחים נעשו בה לאחרונה עסקאות מכירת מניות (סקנדרי) של משקיעים משלבים מוקדמים (קרנות הון-סיכון ומוסדיים) לפי שווי של 15 מיליארד דולר. ב-2021 נולדו בישראל 7 חדי-קרן ישראלים חדשים בתחום הפינטק, והושקעו בסטארט-אפים בתחום 4.4 מיליארד דולר.
AI/ML: עליית המכונות
תחום נוסף שזוכה להתעניינות רבה בקרב משקיעים הוא הבינה המלאכותית ולמידת המכונה (AI/ML). בינה-מלאכותית זו היכולת של מחשב לחקות התנהגות אנושית, ולמידת מכונה היא תת-תחום בעולם הבינה המלאכותית שמאפשרת ל-AI ללמוד עצמאית ממקרים קודמים ולספק תחזיות וניתוחים.
בישראל התחום זוכה לתהודה גם בזכות חוקרים באקדמיה שמצטרפים למיזמים בתחום המצריך חשיבה שונה מחוץ לקופסה, שניתן למצוא אותה הרבה במיזמים ישראלים. לפי מחקר של SNC (Startup Nation Central) יותר מ-25% מהסטארט-אפים בישראל (כ-1,700 חברות) מצהירים שהם פועלים עם זיקה לתחום הבינה-מלאכותית.
חשוב להדגיש שישראל לא מובילה את התחום בעולם – מי שעומד בחזית הן ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק ואחרות. בין החברות הבולטות בתחום בישראל אפשר למצוא את Chorus.ai, שפיתחה מערכת שמנתחת שיחות מכירה באמצעות בינה מלאכותית, ונמכרה לחברת המודיעין העסקי זום אינפו (ZoomInfo) תמורת 575 מיליון דולר, ואניוויז'ן שמפתחת של טכנולוגיות זיהוי פנים, וגייסה 235 מיליון דולר מסופטבנק.עוד בין השמות הבולטים בתחום ניתן לציין את Habana Labs העוסקת בפיתוח מעבדים ליישומי בינה מלאכותית שנמכרה בסוף 2019 בתמורה ל-2 מיליארד דולר, לענקית השבבים אינטל.
יתרון מקומי ישראלי נוסף, זאת היכולת לשלב טכנולוגיות חדשות בפעילות מבצעית, כמו חברת אקסון ויז'ן שמפתחת AI לחברות ביטחוניות. חברת מחקרי השוק גרטנר צופה שההכנסות של שוק תוכנות הבינה המלאכותית העולמי יגיעו ב-2022 ל-62.48 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ-21% לעומת 2021 (הכנסות של 51.5 מיליארד דולר).
