הקטנת סיכונים היא כלל אצבע מוכר בעולם ההשקעות, אבל יש מי שמחפש דווקא את הסיכון ואת הריגוש.
מהשקעה בספקולציות ועד "שיטת רובין הוד": אלה האפשרויות:
מי שמאמין לא מפחד: השקעות לחובבי ריגושים, כל בוגר קורס מבוא למאקרו-כלכלה יודע שקהילת המשקיעים נחלקת לשלושה סוגים: שונאי סיכון, אדישים לסיכון ואוהבי סיכון. את וורן באפט, למשל, נהוג לשייך לקבוצת שונאי הסיכון, ולא רק בשל אמירתו המפורסמת: "כלל מספר 1 הוא לעולם אל תפסיד כסף; כלל מספר 2 הוא לעולם אל תשכח את כלל מספר 1".
רבים מאיתנו לא אוהבים סיכונים ובוחרים בגישה דומה לבאפט. אלא שיש גם לא מעט אנשים שדווקא מחפשים השקעות בסיכון גבוה, שאינן מבוססות על אסטרטגיות השקעה אחראיות. זהו קהל שמחפש את הריגוש לצד התשואה, לעתים על חשבון התשואה הפוטנציאלית.
אז מהן האפשרויות עבור משקיעים מחפשי סיכונים? הנה כמה מהן.
לתזמן את השוק (ותודיעו לבאפט אם הצלחתם)
כלל האצבע הוא להישאר בשוק ההון לאורך זמן, כי ההיסטוריה מוכיחה שבדרך כלל אחרי ירידות השערים מגיע תיקון ואיתו עליות השערים. מי שיוצא כשהשוק יורד, מפסיד את התיקון וגם את העליות – ובעצם "בורח" עם חוב מהבורסה. מי שמחפש ריגוש לא בהכרח ירצה את הביטחון שיש בהשקעה לטווח ארוך אלא ינסה לתזמן את השוק ולקנות מניות שהוא מעריך שערכן יעלה בחדות ואז לצאת ברווח גדול, רגע לפני שהמניה יורדת. עם זאת, משקיעים שמתזמנים את השוק צריכים להיזהר לא להיקלע למלכודת דובים (כשחושבים שמניה שירדה עומדת לעלות ורוכשים אותה בתקווה לתפוס את העלייה, אבל בפועל היא רושמת רק עלייה קלה וחוזרת לרדת בחדות). כשמדמיינים את הבורסה – אלה בדיוק ההשקעות הלא-אחראיות שעולות לראש.
זאת גם הסיבה שבגללה מקובל לחשוב שהשקעה שמתבססת על תזמון כניסה ויציאה מהשוק, אינה נכונה ואף מסוכנת. אבל האמת, כמו בחיים עצמם, היא לא שחור ולבן. השקעה המסתמכת על התנהגות השוק עשויה להיות בעלת פוטנציאל תשואה זריזה. באפט אמנם קורא לנו להישמע "רק לקול ההיגיון הקר", וטוען כי מתי מעט בלבד מחזיקים ב"תכונות על" הנדרשות לצורך תזמון שוק מוצלח באופן קבוע ויציב, אבל מפעם לפעם לא כדאי לפסול גישה זו. הרי גם בלוטו מישהו בסוף זוכה.
להשקיע בסחורות (ולהיות תלוי בחסדי מזג האוויר)
בדיחה שרצה בשווקים בעולם גורסת כי "עסקה שהצליחה ויצרה רווח נאה ומהיר היא ספקולציה, ואילו עסקה שנכשלה וגרמה להפסד היא השקעה. אם ההפסד גדול, זו השקעה לטווח ארוך".
אז איפה נמצאת האמת ומה ההבדל בין ספקולציה להשקעה? תשובה ברורה לשאלה כנראה שאין ממש, אבל אפשר לומר שהיא בכל מקרה מורכבת. הגדרת ספקולציה נעה בין סיכון לזמן, בדיוק כמו השקעה סולידית. אחד מאפיקי ההשקעה שנחשבים לספקולטיביים ביותר הוא תחום הסחורות, שכולל חקלאות, מתכות, מקורות אנרגיה, מזון וכן הלאה. מדובר בשוק שנחשב למתוחכם, וכולל אופציות רבות של השקעה ותנודתיות גבוהה. למיטיבי לכת, ניתן לסחור גם בחוזים עתידיים של סחורות. דוגמאות לא חסרות: למשל משקיע שמהמר על עליית מחירי פולי הקפה עקב משבר האקלים, שגרם לכך שייצור הקפה במדינות כמו ברזיל וקולומביה – יצואניות הקפה הגדולות בעולם – נפגע, וההיצע ירד בחדות. מלבד פגעי מזג האוויר, גם לשינויים גיאו פוליטיים השפעה על מחירי הסחורות. בשנות ה-70 של המאה הקודמת אירע משבר אנרגיה בעולם המערבי כולו, לאחר שמדינות ערב צמצמו באופן דרסטי את ייצור הנפט במחאה על תמיכת המערב בישראל במלחמת יום כיפור ב-1973. התוצאה הייתה שמחיר חבית נפט דאז זינק מ-2 דולר ל-40 דולר תוך זמן קצר – טוב למי שהשקיע בנפט, הרבה פחות טוב לכל מי שתלוי בו.
להיות שורטיסט (ולקבל אנרגיות שליליות מהמשקיעים)
בשוק ההון, נראה שהמשקיעים השנואים ביותר הם השורטיסיטים, אלה שיחכו מעבר לפינה כדי לגזור קופון על קריסת חברה. הם לכאורה פועלים נגד רוח המפקד בבורסה ומנסים לגזור רווח מהפסד של אחרים, ובמקרים מסוימים הם מורידים את ערך המניה בעקבות פעולתם ורק מסבכים את החברה שהם הימרו נגדה בעוד יותר צרות.
הסבר קצר: המשמעות של פוזיציית שורט היא למעשה למכור מניות מושאלות. כלומר, השורטיסט מהמר שמחיר מניה מסוימת יירד – ושואל את המניה מהבעלים שלה (ומשלם על זה שבריר ממכירה, כדמי השאלה). אם אכן התחזית התגשמה, השורטיסט מוכר אותה מיד ואחרי שערכה יורד קונה אותה ומחזיר לבעלים. הפער בין שער המניה בעת המכירה שלה לקנייה שלה אמור לרשום רווח נאה לשורטיסטים. הרוב המובהק של השורטיסטים הוא מה שקרוי "Straight short sellers", משקיעים שמאמינים שמחיר המניה גבוה מדי, ושמוכרים את המניה על מנת לקנותה בחזרה במחיר נמוך יותר. ומה לעשות, מניות חברות עולות ויורדות. והשורטיסטים? הם כבר סופרים את הכסף במדרגות בדרך לפוזיציית השורט הבאה או בוכים במסדרון על ההפסד.
לקנות מניות אווירה (רק שימו לב שהאווירה נוטה להשתנות)
משקיעים מהדור הישן נוהגים לומר כי המפתח לעושר עובר בגישה סבלנית. לעומתם, משקיעי הדור החדש לא ממהרים לאמץ זאת, אולי כחלק מתהליך רחב שמאפיין אותו ושמתבטא גם בהיותו דור האינסטנט. דוגמה מובהקת למחלוקת הרב-דורית ניתן לראות במגמת ההתחזקות של "משקיעי רובינהוד" (על שם אפליקציית המסחר הפופולרית), הכוללים משקיעים קטנים ובדרך כלל ללא רקע בתחום. הם מתאמים את מהלכיהם ברשתות החברתיות, ובמקרים מסוימים – כשהסחף מספיק גדול – גורמים למניות של חברות עם ביצועים חלשים להוסיף אלפי אחוזים לערכן תוך זמן קצר. המשקיעים הללו פועלים כצבא מיומן ומאוחד, מתוך כוונה להשיג רווח מהיר, אך רבים מהם הפסידו את כספם כשהמניות שמחירן נסק לשמיים – התרסקו לקרקע המציאות.
הדוגמה הבולטת והמוכרת ביותר היא של מניית גיימסטופ. בינואר 2021 מניית רשת החנויות למשחקי מחשב זינקה במפתיע ב־1,500% תוך שבועיים. המניה הגיעה לשווי שיא של 483 דולר במהלך יום המסחר של ה-28 בינואר, בעקבות מאמץ מתואם של המוני גולשים בקהילת WallStreetBets באתר רדיט. זמן קצר לאחר מכן התרסקה המניה למחיר של פחות מ-40 דולר – מה שהוביל להפסדים כבדים עבור רבים מהרוכשים שניסו לתפוס את הגל. כיום התייצב מחירה של מניית גיימסטופ על 115 דולר. גם מניות רדיט ורובינהוד עצמה, שפיטרה מאות מעובדיה בתחילת החודש, ירדו בעשרות אחוזים מתחילת 2022. אז לפני שאתם ממהרים לרכוש מניות אווירה, כדאי שתדעו שלא מומלץ לקבל עצות להשקעה מאנשים זרים באינטרנט, מנהגי מוניות ובשיחות חולין במטבחון בעבודה. בחירת מנייה דורשת תחקיר, ולא רק באזז.
לסחור בקריפטו (ולקוות שאילון מאסק יצייץ על המטבע שקניתם)
מטבעות קריפטו מלכתחילה אינם מומלצים לחובבי השקעות יציבות, שכן התמורות במחיריהם הן משמעותיות ומהירות – כולל המטבע הוותיק והמוכר ביותר, הביטקוין. אך עבור מחפשי הריגושים שלא מסתפקים בתנודות הרגילות, קיימים מטבעות פחות מוכרים, אותם ניתן לרכוש ולקוות שאילון מאסק, באבחת ציוץ אחד בטוויטר, יזניק את שוויים (כפי שעשה במקרה של הדוג'קוין). עם זאת, צריך לזכור שהציוצים של מאסק יכולים לגרום גם לאפקט הפוך: כך למשל, במרץ אשתקד הכריז מאסק כי טסלה (בבעלותו) תאפשר רכישת רכבים באמצעות ביטקוין, מה שהוביל לעלייה מטאורית בערך המטבע. זמן לא רב לאחר מכן, כאשר הודיע על ביטול המהלך, ביטקוין התרסק. בכל מקרה, מאסק הוא רק סימפטום. מטבעות הקריפטו, כולל הביטקוין "הממוסד" יחסית, תנודתיים מאוד מכיוון שהם מבוססים עלו כוחות השוק בלבד, ללא בנק מרכזי שמפקח עליהם. הביטקוין איבד בשבוע החולף 10% מערכו וצנח בכ-50% מהשיא אליו הגיע בנובמבר 2021. מנגד, יש דוגמאות הפוכות: במאי 2010 נרכשו שני מגשי פיצה תמורת 10,000 ביטקוין, שערכם אז עמד על 41 דולר. כמה הם שווים כיום? ובכן, נכון לכתיבת שורות אלה, תמורת 10,000 ביטקוין הייתם מקבלים לא פחות מ-334 מיליון דולר, אם כי הערך, כאמור, משתנה באופן תדיר. אז נכון, התשואה עשויה להיות פנטסטית, אך גם ההפסד עלול להיות כואב ביותר.
להשתעשע עם NFT (ולקוות שהבועה לא תתפוצץ)
מחתול שרוכב על קשת בענן עד לציור דיגיטלי מטושטש שנמכר ב-70 מיליון דולר – נראה שההייפ סביב שוק ה-NFT משגע את עולם ההשקעות. אין ספק כי חלק מההייפ מוגזם וחורג מכל פרופורציה סבירה, אבל האם אגירת אוספי NFT, בתקווה שיום אחד יהיו שווים הון, היא אכן מהלך חכם?
נראה שהתשובה לא ידועה לאיש, כולל למנכ"ל טוויטר לשעבר, ג'ק דורסי, שגילה לעולם את התעשייה בציוץ אחד מ-2020. לצד הצורך להבין אם מדובר בדבר החם הבא, הונאות בתחום ה-NFT נהפכות לנפוצות יותר ויותר עקב הגידול המשמעותי במצטרפים חדשים לשוק. אבל בשורה התחתונה, מה שמניע את השוק הזה הוא הכמיהה של אנשים להתעשרות מהירה ולא סבירה. לכן, כדאי תמיד לבדוק את זהות היזמים, ניסיונם והצלחותיהם. כנראה שהספקולטיביות בתחום לא נעלמת מעיני המשקיעים, שכן לפי נתונים שנחשפו בתחילת החודש בוול סטריט ג'ורנל, מכירות ה-NFT בשבוע הראשון של מאי 2022 הגיעו ל-19 אלף בלבד – קריסה של 92% לעומת שיא המכירות, שנרשם בסך הכל לפני כחצי שנה, ספטמבר 2021. גם מספר הארנקים הפעילים בתחום צנח בחדות ב-88% מאז נובמבר 2021. נכון שעדיין אי אפשר להספיד את התחום, שנמצא עדיין בחיתוליו, אבל מדובר במכה משמעותית מאוד שעלולה להשפיע על עתידו.
להשקיע בהון-סיכון (עם קצת הון ופחות סיכון)
עבור המשקיעים חובבי הריגוש, עם כסף זמין ונגיש, סקרנות להיכנס לאפיקי השקעה חדשים – ובעיקר קצת אומץ, קיימת אפשרות נוספת – השקעה לצד קרנות הון-סיכון.
בדרך כלל, השקעות פרטיות היא אופציה שפתוחה עבור משקיעים כבדים בלבד, אבל כיום האפשרות הזאת פתוחה לכולם מסכום התחלתי של 10,000 דולר. עולם ההון-סיכון טומן בחובו את הסיכוי למצוא את היוניקורן הבא, אך גם את האפשרות שהסטארט-אפ ייכשל וההשקעה תרד לטימיון. בשל כך, יש להיות ערים לסיכון הרב ולבחור בחברה שתדע לבחור סטארט-אפים בעלי סיכויי הצלחה גבוהים ותוודא שתיק ההשקעות יגוון על ידי חלוקת ההשקעה בין מספר חברות סטארט-אפ, באופן המצמצם את הסיכון.כך ניתן להשקיע בקרנות הון-סיכון באופן מבוזר – בכמה סטארט-אפים – ובסכומים נמוכים בהרבה מהסכומים שנדרשו בעבר ממשקיעים כבדים. זה מאפשר לממש רווחים תוך זמן קצר יחסית (בין סבב גיוס אחד למשנהו של כל סטארט-אפ), וליהנות מההצלחה של קטר ההייטק.
